ממה שאני חווה ורואה בארגונים, העובדים נמצאים בשלבים שונים של פניות ללמידה, והצרכים שלהם משתנים "מהיום למחר". אז חשוב לא להניח הנחות, לא לבטל "אוטומטית" אירועי למידה שתוכננו, אלא לבדוק ולבצע התאמות כשצריך. לדבר עם המנהלים והעובדים, להקשיב להם, ולנסות לזהות מה הם צריכים כרגע, מה יכול לעזור להם, עד כמה הם פנויים ללמידה ולאיזה סוג של למידה.

הנושאים שהרבה ארגונים הפיצו עד היום היו בעיקר בתחומים שקשורים לחוסן, הפחתת חרדות, מיינדפולנס וכו'. אבל ככל שנכנסים ל"שגרת חירום" (מדהים כמה מהר התרגלנו למונח הזה…) אפשר להתחיל לחשוב על נושאים נוספים שיכולים להיות רלוונטיים,  כמו: כתיבה אפקטיבית ותקשורת פנים ארגונית, או ניהול זמן והגברת המוטיבציה האישית בזמן משבר.

מעבר לנושאים, כדאי לשקול גם את הפורמט או שיטת הלימוד. מחקרים הראו שמצבים של משבר וחוסר ודאות משפיעים לרעה על יכולות קוגניטיביות כמו ריכוז, עיבוד מידע וזיכרון. לאנשים יש פחות סבלנות מהרגיל לצריכה של תכנים שמצריכים מאמץ מיוחד, ומעבר לזה יש את החשש מנסיעות (שעלולות לתפוס אותנו בכביש בזמן אזעקה) ומנוכחות באזורים ללא ממ"ד או מקלט. במצב כזה, כדאי לתת עדיפות לתוצרי למידה קצרים וחווייתיים יותר (כמו מיקרו-למידה), ולאירועי למידה מקוונים או פיזיים שמתקיימים בארגון ולא מצריכים נסיעה ארוכה.