שמתי לב שבכנסים, לקראת סיום יש להרבה אנשים נטייה לברוח (כולל אותי לפעמים, אני מודה)… הפעם היה לי ממש חבל בשביל כל אלה שיצאו ולא שמעו את ההרצאה של אורנה, שסגרה את הכנס, כי היא היתה פשוט מצוינת.

היה מרענן לשמוע גם את הצד השני של המטבע – תהיות וספקות לגבי המיקרו למידה ומידת האפקטיביות שלה:

• חסרונות אפשריים:

  • השלם הוא יותר מסכום חלקיו: הלומד יכול לצרוך את היחידה מבלי להבין את ההקשר המלא, ולכן לא מסוגל לעשות אינטגרציה בין היחידות.

  • "דפקט הפרפר" (איזה שם מגניב, לא?): הכוונה לתהליך קופצני של שיטוטים בין אובייקטים או יחידות באופן אקראי, שעלול לייצר למידה שטוחה ולא משמעותית.

  • עומס קוגניטיבי: מיקרו למידה ממקדת את הלומד בעולם תוכן צר, כך שמצד אחד, הוא חווה פחות עומס קוגניטיבי. מצד שני, הוא עלול לחוות עומס קוגניטיבי מעצם הקפיצה בין סוגי מדיה שונים. המעברים המהירים בפני עצמם יוצרים עומס!

  • הטקסונומיה של בלום (רמות חשיבה): נשאלת השאלה האם במשך כמה דקות של למידה אנחנו מסוגלים להעביר את הלומד מעבר לרמה של ידע? האם אפשר להגיע לרמות חשיבה גבוהות יותר? מצד שני- האם תמיד המטרה שלנו היא להגיע לרמה הגבוהה של למידה?

  • מיקרו למידה לא בהכרח שווה לפרסונליזציה של למידה. "חטיף הלמידה" עדיין לא מותאם ללומד. 

• למה בכל זאת?

  • בינה מלאכותית במהופך: הטכנולוגיה משפיעה עלינו.  

  • קצב השינוי: ארגונים צריכים לחדש ולהתחדש כל הזמן.

  • כלכלת מיקוד (פוקוס): כולנו קוראים וכותבים קצר.

• האתגר שלנו – לייצר יחידות קטנות וגם את ההקשרים שיאפשרו למידה משמעותית.