מיקרו קופי הן המילים הקטנות בתוצרים דיגיטליים שאנחנו לא תמיד שמים לב אליהן. הן מופיעות במקומות כמו כפתורים או שדות, ויכולות להפוך את חווית הלמידה לנעימה, פשוטה ואפקטיבית יותר.
הפוסט הזה מתבשל אצלי כבר די הרבה זמן, מאז שהשתתפתי בסדנת מיקרו קופי של כנרת יפרח. אחרי שהתנסיתי בעצמי, ריכזתי לכם כאן את התובנות וההמלצות המרכזיות שלי לכתיבת מיקרו קופי לתהליכי למידה.
התמונות בפוסט הן קומץ קטנטן של דוגמאות למיקרו קופי שעולות מדי יום בקבוצת הפייסבוק של כנרת יפרח, רעות מלובני וסתיו מורן לשם, "מיקרו קופי-כותבים UX". ממליצה בחום להצטרף ולקבל רעיונות והשראה.
מה זה בדיוק מיקרו קופי ואיפה אפשר ליישם אותו בתוצרי למידה?
במיקרו קופי הכוונה למילים הקטנות שבממשק דיגיטלי, שנועדו להניע את המשתמש לפעולה. הן יכולות ללוות את המשתמש לפני ביצוע הפעולה, במהלך הפעולה או אחריה.
בהקשר שלנו, ממשק דיגיטלי יכול להיות כל תוצר או ממשק ללמידה שמיועד לשימוש במחשב, בנייד או בטאבלט: קורס אונליין, לומדה, אפליקציית למידה סלולרית, פורטל למידה, ניוזלטר, בלוג, שאלון משוב דיגיטלי וכו'.
שימו לב שבמיקרו קופי לא מדובר בטקסטים שבגוף התוצר, אלא באלו שכתובים על גבי כפתורים ושדות (או לידם) ובהודעות שהמשתמש מקבל. למשל, הטקסט שכתוב ליד או בתוך כפתורי הניווט בלומדה או הפידבק הקצר שהלומד מקבל אחרי שענה על שאלה בתרגיל או במבחן.
דוגמאות מרחבי הרשת
למה כדאי לנו להשקיע במיקרו קופי?
מיקרו קופי טוב מייצר חוויה נעימה, אנושית ואישית, "מדבר" אל הלומד ומגביר את המעורבות (engagement) שלו בתהליך הלמידה.
מיקרו קופי יכול גם יכול למנוע מראש טעויות או חוסר הבנה, שיגרמו לתסכול ואפילו לנטישת תהליך הלמידה לפני שהסתיים.
איך מתחילים? באפיון שפה מסודר
השלב הראשון והקריטי במיקרו קופי טוב הוא איפיון שפה. אפיון השפה יגרום למיקרו קופי להיות אפקטיבי ומדויק יותר, ויהפוך את הכתיבה של המיקרו קופי לפשוטה ומהירה יותר.
כדי לבצע איפיון שפה נברר מה אנחנו רוצים לשדר ללומד מבחינת ערכים ותחושות. למשל – האם נרצה לשדר משהו בגובה העיניים, כייפי, חדשני ומגניב? או אולי משהו מכובד ופורמלי?
אפיון השפה צריך להתחבר גם למטרת הלמידה ולקהל היעד של תוצר הלמידה: מה הלומדים רוצים ומקווים שיקרה בעקבות השימוש בתוצר? מהי הסיבה שבגללה הם ילמדו? והסיבה שבגללה הם לא ילמדו?
מתוך השאלות האלה נגדיר את איפיון השפה שיכלול את:
1. התוכן (מה נגיד?) – כלומר את המסרים והרעיונות שנבחר להגיד ללומדים שלנו.
2. האופי (איך נגיד?) – הסגנון הייחודי שילווה את המיקרו קופי לאורך כל תוצר הלמידה.
לת'כלס: איפה כותבים מיקרו קופי בתוצרי למידה ואיך עושים את זה?
מיקרו קופי אפשר לשלב בכל מקום בתוצר הדיגיטלי שבו יש אינטראקציה עם הלומד, אבל ישנם שלושה מקומות שבהם המיקרו קופי ממש חשוב בעיניי בתוצרי למידה: תפריטים, כפתורים והודעות בתרגילים או במבחנים.
1 – תפריט נושאים (סרגל ניווט)
חלק מתוצרי הלמידה (בדרך כלל לומדות ואתרי קורסים) כוללים תפריט של נושאים, שדרכו הלומד יכול לנווט לנושאים שונים ביחידת הלימוד. יצא לי לראות לא מעט תוצרי למידה שהתפריט שלהם לא ידידותי בעליל – טקסטים ארוכים ומסורבלים או שמות שיווקיים ו"מתחכמים" מדיי שצריך לשבור את הראש כדי להבין מה עומד מאחוריהם.
- שמרו על טקסט קצר וקליט – מילה אחת או שתיים.
- בחרו בטקסט ברור ש"מסביר את עצמו". כשאפשר, כדאי להיצמד לנוסח סטנדרטי שרוב הלומדים מכירים, למשל: "עמוד הבית", "למבחן", "מידע נוסף" וכו'.
תפריט בקורס MOOC של "קמפוס"
2 – כפתורי ניווט ואינטראקציה
כפתורים נמצאים כמעט בכל מקום בתוצרי למידה: כפתור כניסה, כפתורים לניווט קדימה ואחורה, כפתור לצפייה במידע נוסף וכו'. בכל אחד מהמקרים האלו המטרה שלנו היא שהלומד ילחץ על הכפתור, בעזרת מיקרו קופי שיכול להופיע בתוך הכפתור עצמו או לידו.
- נסחו כך שהלומד יבין למה כדאי לו ללחוץ על הכפתור. התמקדו בערך – ולא בדרך (בפעולה עצמה). לדוגמה, במקום "לרישום לקורס" – "שמרו לי מקום בקורס" . במקום "לכניסה לסרטון"- "היכנסו והתחילו ללמוד לראיין עובדים חדשים".
- נסחו באופן ברור וספציפי, כדי שהלומדים יבינו מה יקרה ברגע שילחצו. לדוגמה: במקום "להורדה"- "הורידו את עזר העבודה למחשב שלכם".
- הוסיפו משפט קצר ליד הכפתור, כדי להניע לפעולה או להפיג חששות אפשריים של הלומד. למשל, ליד כפתור ליציאה מהלומדה אפשר לרשום "תוכלו תמיד לחזור ולהמשיך מהנקודה שבה עצרתם".
- הימנעו מהנחיות מיותרות בכפתורים שהלומדים מכירים: למשל, רוב הלומדים מכירים את כפתורי הניווט בלומדות, ולכן יהיה מיותר לרשום הנחיות איך להתקדם למסך הבא או לחזור למסך הקודם. מצד שני, חשוב לקחת בחשבון את קהל היעד. אם מדובר בקהל לא דיגיטלי במיוחד, כדאי לשלב הנחיות כאלה גם אם הן נראות לנו מיותרות.
מתוך משחק "איפה אפי" של Google Maps. שימו לב לכפתורים שמניעים לפעולה ועושים כיף 🙂
דרך יצירתית לדירוג שביעות רצון באתר המידע המקסים "ילדידות הירח". הדירוגים תואמים את האופי הכללי של האתר.
3 – הודעות בתרגולים או במבחנים
הכוונה להנחיות שמופיעות לפני שאלה והפידבקים שהלומד מקבל אחרי שענה על שאלה. המטרה שלנו בהודעות האלה היא להנחות את הלומד, להרגיע אותו, ולוודא שיחווה את התרגול או את המבחן כחוויה חיובית.
- נסחו את הפידבק בצורה אנושית ומחברת, ונסו להפנות את הלומד לפעולת המשך. לדוגמה, במקום "תשובתך נכונה" – "כל הכבוד! מוכן לשאלה הבאה?" .
- אל תגזימו במחמאות על כל הצלחה של המשתמש.
- רשמו הנחיה קצרה וברורה לפני השאלה, שמסבירה מה צריך להקליד (אם זו שאלה פתוחה), האם אפשר לבחור יותר מאפשרות אחת בשאלה אמריקאית וכו'.
- אם הלומד טעה – אל תאשימו אותו ("טעית", "נכשלת במבחן"). אפשר לרשום משפט שמסביר מה קרה ואיך אפשר לתקן. אפשר גם להציע תזכורת למידע מתוך יחידת הלמידה או צפייה בתשובות למבחן.
פידבק על תשובה לא נכונה – מתוך "דואולינגו", אפליקציה ללימוד שפות
יש עוד המון מקומות שאפשר לשלב מיקרו קופי בתהליכי למידה, מעבר לתוצרים עצמם: הזמנות לקורסים שנשלחות במייל, תהליכי רישום מקוונים להדרכות, שאלוני איסוף צרכים לפני הדרכה או שאלוני שביעות רצון לאחר הדרכה.
אחרי שהתנסיתי בעצמי, אני יכולה להעיד שמיקרו קופי הוא עניין מאתגר, שמצריך מחשבה ודיוק של כל מילה ו"פסיק". אבל זה כיף לאללה, וכשתתחילו – לא תבינו איך לא עשיתם את זה עד עכשיו.
איפה בתהליך הלמידה אתם כותבים מיקרו קופי?
יש לכם טיפים משלכם?
שתפו בתגובות למטה.
אתם עוד פה?
היי,
פעם ראשונה שלי פה – אתר נהדר!
באמת חסרים אתרים שעוסקים בממשקים של הדרכה ולמידה.
קצת מוזר לי השימוש במושג “תוצרי למידה” שמתייחס כאן לממשק הלמידה.
בדרך כלל “תוצרי למידה” זה משהו שהתלמידים מפיקים בסיום תהליך הלמידה – משמש להוכחה לכך שתהליך ההוראה – למידה היה יעיל – מה שנקרא Learning Outcomes משהו ממשי שהלומדים הפיקו שמעיד שהם הפנימו את החומר…
הי, העלית סוגיה מעניינת, תודה ששיתפת. אני חושבת שהפער במינוחים נובע מפער שקיים בין עולמות ההוראה והלמידה הארגונית.
אבחנה נכונה – בעולם ההוראה קוראים לזה "עצמי למידה" – מלשון עֶצֶם – גוף; חפץ; דבר
ובאנגלית – Learning Objects