בואו נדבר רגע על כנסים מקצועיים. בתור פריקית של כנסים, שהיתה כמעט בכל כנס אפשרי בתחום הלמידה, התחלתי בשנים האחרונות לחפש כנסים קצת "אחרים". כאלה שיחדשו לי. שירחיבו את נקודת המבט שלי. שיתנו לי השראה. לפני שבוע הוזמנתי כבלוגרית-אורחת לכנס אדטק הבינלאומי לחדשנות בלמידה. אז שאחרי ש"עיכלתי" קצת את כל החוויה, חזרתי כדי לשתף אתכם ברעיונות המרכזיים, כדי שלא תרגישו שפספסתם.
כנס אדטק ישראל מתקיים כבר שלוש שנים, ומגיעים אליו מכל העולם. על הבמה ובקהל ראיתי אנשים מהודו, סין, יפן, ארה"ב, אנגליה ועוד.
השנה הכנס התקיים במרכז רבין בתל אביב.
תקשיבו, איזה מקום! אתם חייבים לראות את הנוף מהמרפסת. לא עושה הרגשה של חו"ל?
הכנס כלל שילוב של עשרות הרצאות ופאנלים באודיטוריום המרכזי ומפגשי "זום" בחדרים קטנים יותר. מה שהכי אהבתי הוא שהתכנים עסקו בלמידה לאורך כל החיים, החל מבית-הספר, דרך השכלה גבוהה ועד לשוק העבודה ולחיים הבוגרים.
אז נכון שאת רוב התכנים כנראה שלא ניישם "מחר בבוקר" (או בכלל), אבל! הראייה הרחבה הזו כל כך חשובה בעיניי. כבר אין לנו את הפריווילגיה להישאר רק בנישה שלנו. ויש כל כך הרבה דברים מרתקים שמתרחשים שם בחוץ…
יאללה, לת'כלס: אלו התובנות הכי חשובות ומעניינות משני ימי הכנס.
העולם ב-2030: מגמות ואתגרים
אנחנו חווים כבר היום שינויים דמוגרפיים, כלכליים וטכנולוגיים אדירים, שיילכו ויתעצמו:
- עלייה בתוחלת החיים, שכבר היום עומדת על ממוצע של 81 במדינות ה-OECD. במקביל, ירידה בפריון- כלומר פחות ופחות ילדים. התוצאה היא שחלק קטן מהאוכלוסייה יצטרך לפרנס את רוב האוכלוסייה.
- שיעור תעסוקה נמוך: שליש מהאנשים לא עובדים. 1 מתוך 5 צעירים לא תורמים לכלכלה בגלל שאין להם את הכישורים המתאימים.
- אנחנו בתחילתה של "המהפיכה התעשייתית הרביעית" או "מהפיכת ה-AI" (הבינה המלאכותית). הדגש הוא בעיקר על ביג דאטה, למידת מכונה (Machine Learning) ורובוטיקה. אנחנו נראה יותר ויותר טכנולוגיות שמשפרות ומשלימות בני אדם (enhance), וגם טכנולוגיות שמחליפות אותם לחלוטין (replace).
- מושג שחזר על עצמו הרבה: "למידה גמישה" (Adaptive Learning) – האפשרות לזהות בעזרת טכנולוגיה את היכולות, הצרכים וההעדפות של הלומד תוך-כדי הלמידה, ולהתאים לו "בזמן אמת" את מסלול הלמידה, את התכנים, את קצב הלימוד ואת שיטות הלמידה.
- מעבר ממידע – לידע: המידע משתנה ומתעדכן במהירות, ואנחנו צורכים מידע כל הזמן בערוצים שונים. חלק מהאתגרים יהיו לזהות אם המידע אמין ומדויק (לא פשוט!), ולעבור מ-information ל-knowledge.
ההשפעות על שוק העבודה
- עיסוקים רבים שקיימים היום ייעלמו, "יתכווצו" או יעברו שינוי מהותי. כתוצאה מכך לא רק שאנשים רבים צפויים לאבד את מקום העבודה שלהם, אלא תעשיות שלמות שקשורות לעיסוקים האלה ייפגעו. לעומת זאת הביקוש בתחומי ה- STEM (מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה) ילך ויגדל.
- אם עד היום מסלול הקריירה שלנו היה לינארי ולמדנו מקצוע אחד ש"החזיק" אותנו עד הפנסיה, בעתיד יהיו לנו כמה קריירות לאורך החיים (מולטי-קריירה).
- מה שיהיה חשוב כדי להצליח הוא לא המקצוע (ה-job) שלנו, אלא הערך שאנחנו מביאים והכישורים שיש לנו.
- יהיו פחות ופחות אנשים שמועסקים כשכירים במשרה מלאה, ויותר עצמאים. מושג שכדאי להכיר הוא "כלכלת החלטורה" (Gig Economy), שתלך ותצבור יותר נפח. הכוונה לאנשים שעובדים במשרות חלקיות וזמניות, שמאפשרות גמישות ועצמאות, דרך פלטפורמות כמו: Uber (נהגים) או Airbnb (חדרים להשכרה) או Fiver (שירותי פרילאנס מגוונים-עיצוב גרפי, קריינות ועוד).
אלו הכישורים שיידרשו בעולם החדש
- כישורים אישיים כמו: יזמות, יצירתיות, פתרון בעיות, חשיבה ביקורתית, מיתוג אישי, יכולת הסתגלות לשינויים. אחד הכישורים שחזרו הכי הרבה הוא גמישות, ואפילו קראו לה בשם חדש: AQ-Adaptability Quotient (על משקל IQ ו-EQ).
- כישורים בין אישיים, כמו עבודת צוות (כולל היכולת לעבוד לצד מכונות ורובוטים), אינטלגנציה רגשית, הקשבה ואמפאתיה.
- מולטי-דיסציפלינאריות ואינטר-דיסציפלינאריות: היכולת לרכוש ידע וכישורים בכמה תחומים ולדעת לשלב ביניהם.
- היכולת ללמוד כל הזמן ולעדכן את הידע והכישורים האישיים.
- Learn and Unlearn: היכולת לשכוח כישורים מיושנים ולא רלוונטיים היא לא פחות חשובה מהיכולת ללמוד כישורים חדשים.
איך נערכים לעולם החדש בחינוך, באקדמיה ובשוק העבודה?
- המוסדות האקדמיים לא עומדים בקצב השינויים (למשל, שפת תכנות שמלמדים היום באקדמיה, בסיום התואר כבר לא רלוונטית בשוק העבודה). הם יצטרכו לעבור מגישה של הקניית ידע מובנה בתחומים צרים ובאופן חד פעמי – להקניית הכשרה רב-תחומית, מתמשכת. הלמידה הדיגיטלית, שכרגע נמצאת בשוליים, תהייה חייבת לעבור למרכז.
- שינוי נוסף יהיה חייב להתרחש בתפקיד המורה, שיעבור מהוראה (Teaching) ללמידה (Learning). בכיתה החדשה, כל התלמידים יהיו גם תלמידים וגם מורים. המורה לא יוכל להמשיך להיות מקור הידע הבלעדי, והוא יהפוך למתווך (Facilitator)- מי שיעשה את העיבוד ואת החיבור בין כולם.
- בכנס דיברו גם על שינויים שצריכים לקרות בארגונים: פונקציית הגיוס, משאבי האנוש וההדרכה יידרשו לשנות את הגישה לגיוס ולפיתוח של עובדים. חלק מהשינויים יהיו מעבר לגישה שממוקדת בכישורים, ויצירת הזדמנויות ללמידה מתמשכת של כישורים ומיומנויות.
Previous
הבא
אחד הדברים המיוחדים בכנס היה החשיפה לסטארט-אפים בתחום החינוך והלמידה, ששואפים להפוך את הלמידה למשהו אחר ממה שהיא היום. ראיתי פיתוחים כמו צ'ט בוט ללימוד שפות, טכנולוגיה לתימלול (הפיכה לטקסט) של וידאו או אודיו, רכיב שמאפשר צ'אט תוך כדי צפייה בסרטוני וידאו ב-Youtube, ועוד.
הנה כמה תמונות מיריד הסטארט-אפים מחוץ לאודיטוריום.
Previous
הבא
פיתוח אחד שאהבתי במיוחד הוא של חברת KNACK. הם פיתחו סדרה של משחקים בסלולר, שמזהים את הכישורים הייחודיים של האדם תוך-כדי משחק. בעזרת הטכנולוגיה אפשר להציע לאדם את מסלול הקריירה שהכי מתאים לפוטנציאל שלו (באקדמיה או בשוק העבודה). בנוסף, הטכנולוגיה משמשת גם מקומות עבודה כדי לאתר ולגייס טאלנטים על סמך הכישורים שלהם.
זה הסרט שהם הקרינו בהרצאה:
השורה התחתונה
למי מתאים? לכל מי שרוצה להתעדכן במגמות ובחידושים בתחום הלמידה בכלל ולא רק בעולם העבודה.
את מי תפגשו? חוקרים ואנשי חינוך מכל הסקטורים (ממשלה, צבא, מוסדות חינוך, מקומות עבודה), סטארט-אפיסטים ויזמים בתחום האד-טק.
בונוס: להרגיש בחו"ל בלי לקרוע את הכיס.
מתי מתקיים? בדרך כלל אחת לשנה, בחודש יוני.
אתר: http://edtech.org.il
