פרופ' חנן יניב מציג מודל שנקרא לב"ה (למידה בסביבה הרפתקנית). הנחת היסוד שלו היא שכל תהליך למידה, בכל תוכן ובכל גיל, יכול להפוך להרפתקה שאותה מפענחים התלמידים או אפילו מעצבים בעצמם. 

המודל מתחלק לשלושה מרכיבים: אירוע, דילמה (או בעיה) ורצף סיפורי (הרפתקה).

ישנם שני מצבים אפשריים ללמידה:

1) הלומד כמעצב למידה, הוא שותף בצוות ההפקה.

2) הלומד 'משחק' בהרפתקה שאחרים יצרו (אגב, הוא תמיד יכול להיות גם וגם).

שימוש במודל ללמידה הרפתקנית מייצר אצל הלומד מספר עקרונות ללמידה משמעותית:

• חיבור לחומר הנלמד – יש קשר עמוק בין למידה הרפתקנית לבין יצירת מחוברות בין הלומד לבין התוכן הנלמד. ככל שרמת הפעילות תעלה, כך הלומד יתמקד יותר בלמידה ופחות במסיחים.
• אותנטיות – הצורך במידע כדי להשלים את המשימות, לגלות עוד פרט כדי לפצח את המשימה- ברגע שהוא משתלב בתהליך למידה, הוא מייצר את התשוקה לדעת כדי לפענח את ההרפתקה.
• העברה – היכולת לפתור בעיות בתחומים שונים, באופנים שונים, במופעים חוזרים ובתצורות שונות, וכך להעמיק את הלמידה המשמעותית.
• פתרון בעיות – בניית תהליכים פרוצדורליים, שמטפחים חשיבה מעמיקה ואחריות בקבלת ההחלטות.

בקישור הזה אפשר לקרוא עוד על מודל לב"ה והיישום שלו.