כשפרץ משבר הקורונה, הרבה ארגונים הופתעו מעוצמת ההשפעה שלו על הארגון ועל תהליכי הלמידה וההכשרה.
חיפשנו פתרון מהיר ויעיל, וגיבור-העל, ה”זום” (וחבריו ללמידה הדיגיטלית הסנכרונית), נחלץ לעזרתנו- ועשה עבודה לא רעה.
אבל החדשות הפחות טובות הן, שלפי התחזיות האחרונות הקורונה לא הולכת לשום מקום, והיא תישאר איתנו לעוד לפחות 3 שנים! אם זה נכון אז דבר ראשון – אללה יסטור. ודבר שני, זה הזמן לקרוא לעוד כמה "גיבורי על" כדי להיערך קדימה, כמו הלמידה הדיגיטלית הא-סנכרונית, המיקרו-למידה, והלמידה ההיברידית.
מה זה למידה היברידית?
ב"היברידי" הכוונה ל"בן כלאיים". כמו שרכב היברידי משלב בין מנוע בנזין ומנוע חשמלי – למידה היברידית משלבת בין למידה פרונטלית (פנים אל פנים) לבין למידה דיגיטלית (אונליין).
הדיעות בספרות חלוקות אם "למידה היברידית" היא בעצם שם חדש ל"למידה משולבת" (Blended Learning), אבל השורה התחתונה היא השילוב בין שיטות לימוד שונות. והשילוב הזה יכול להתקיים מרמת השיעור ועד לתוכנית למידה שלמה.
למידה היברידית יכולה לעזור במיוחד בתקופה הזו, כשארגונים נדרשים לצמצם "זמן כיתה", כשמספר המשתתפים בכיתה מוגבל וכשחלק מהעובדים עובדים מהבית. ובלי קשר לקורונה, מחקרים כבר הוכיחו שלמידה היברידית אפקטיבית יותר מלמידה פרונטלית בלבד ומלמידה דיגיטלית בלבד.
אז איך מתחילים?
מימדים של למידה היברידית
איך עובדים עם המימדים?
כמה דגשים חשובים:
- כל מימד הוא לא דיכוטומיה (שחור-לבן), אלא ציר עם הרבה "אפור" באמצע.
- כדי לייצר תמהיל נכון ומאוזן של למידה פרונטלית ודיגיטלית, חשוב לבחון את כל המימדים ולהסתכל על התמונה המלאה שהתגבשה.
- אין "פתרון בית ספר" אחד. חשוב לבחון את המימדים בהתאם לצורך הספציפי שלכם ולשיקולים ארגוניים כמו: משאבים (זמן/ כסף/ אנשים/ תשתיות), לוחות זמנים, מטרות, קהל יעד (אוריינות טכנולוגית, כמות, מיקום גיאוגרפי וכו'), תכני הלימוד (היקף, מורכבות, אופי התכנים וכו').
אז נניח שיש לי בארגון קורס פרונטלי של שלושה ימים, ואני שוקלת להפוך אותו לקורס היברידי. אחרי שעשיתי אבחון, הגדרתי מטרות וקהל יעד, אני אגבש את הפתרון הרצוי על ידי שאלות שאשאל לגבי כל אחד מהמימדים:
- יחידה היברידית: באיזו רמה נכון להתמקד- האם נכון לפתח את כל הקורס כקורס היברידי? אולי רק חלק מהימים או מהנושאים של הקורס? או רק שיעורים מסוימים?
- מקום: האם ומתי חשוב שהלמידה תתבצע בכיתה או במרחב פיזי אחר? מתי חשוב לאפשר ללומדים ללמוד מרחוק, בכל מקום שנוח להם (בעבודה, בבית, בדרך לעבודה)? האם ואיך נכון לשלב בין למידה מרחוק ולמידה בכיתה? האם נכון לאפשר לחלק מהלומדים להשתתף בשיעורים בכיתה ולחלק אחר- מרחוק (למשל באמצעות "זום")?
- זמן: האם יש תכנים בקורס שחשוב שכל הלומדים ילמדו באותו מועד? האם יש תכנים שאפשר או נכון יותר לאפשר לכל לומד ללמוד בזמן שנוח לו או בדיוק כשהוא צריך אותם?
- קצב הלימוד: האם יש תכנים בקורס שחשוב שכל הלומדים ילמדו באותו קצב התקדמות? האם יש תכנים שאפשר או נכון יותר לאפשר לכל לומד ללמוד בקצב שלו?
- מסלול הלימוד: עד כמה יש חשיבות למסלול למידה מובנה (קודם נושא א', אחר-כך נושא ב' וכו')? האם יש חלקים בקורס שניתן לאפשר בחירה אישית של סדר הלימוד?
- מרחב חברתי: איפה בקורס יש חשיבות ללמידה שיתופית במליאה (כל הכיתה), לעומת למידה בקבוצות גדולות, בקבוצות קטנות, בזוגות (משתתף מול משתתף, או משתתף מול מנחה/מנטור) או בעבודה עצמית?
- מוביל הלמידה: מי יוביל את תהליך הלמידה? באילו חלקים בקורס חשוב שהמדריך יוביל? באילו חלקים חשוב שהלומד יוביל? מה התפקיד של כל אחד מהם בתהליך הלמידה? באילו חלקים המדריך יהיה מרצה/מעביר ידע, מנחה, חונך, מנטור, מתווך או מאפשר למידה?
- תפקיד המרכיב הדיגיטלי: האם החלקים הדיגיטליים בקורס יתמכו בחלקים הפרונטליים ויחזקו אותם (למשל- תרגול של תוכן שנלמד בשיעור פרונטלי)? האם החלקים הדיגיטליים יחליפו לחלוטין חלקים פרונטליים? או אולי גם וגם?
המענה על התשובות במימדים הללו יעזור לנו לגבש את מודל הלמידה הרצוי ואת ה"מיקס" המתאים בין למידה פרונטלית, דיגיטלית א-סנכרונית ודיגיטלית סנכרונית.
למידה היברידית To The Rescue!
רוצים גם?
קחו אפילו רק שיעור אחד בקורס או בתוכנית הלמידה שלכם, ונסו לבחון אותו בעזרת המימדים של למידה היברידית.
בפוסט הבא נדבר על אחד המודלים הידועים-אך-המאתגרים-ליישום, שיקרא שמו בישראל "כיתה הפוכה".
יאללה שמרו על עצמכם, מסיכות וזה.
