מעין: אני חייבת להודות שאני גאה בכל מצגת שיוצאת ממני הלאה אל העולם, אבל המצגת שלנצח נצחים תיחקק לי בזיכרון היא דווקא המצגת "המקצועית" הראשונה שיצרתי אי פעם. בעיקר – כי הייתה מחרידה.
קבלו וידוי:
זה היה לפני 9 שנים, התראיינתי למשרד קריאייטיב במשרד הפקות גדול ושלחו אותי הבייתה עם בריף לפיצוח לאירוע של חברת נסיעות בקונספט של אפריקה (מה קוראים אותו קופיטסט).
הכנתי מצגת שכללה ליטרלי כל טעות אפשרית – כל השקופיות היו עם רקע גריידיאנט אדום-כתום-צהוב, הפונט היה דויד בשחור (תודה צה"ל), עומס פסיכי של בולטים, תמונות בגודל בול בפינה (כי לא היה מקום מרוב טקסט), כל השקופיות האחרונות היו סוג של סרטון תמונות הזוי של בעלי חיים שלקחתי מגוגל ואולי הכי מביך – אדושם אני לא מאמינה שאני מעלה את זה על הכתב – פתחתי את המצגת עם סאונד של שאגת אריות וכתבתי בגוף המייל- מומלץ לצפות עם רמקולים! אין לי מושג איך ולמה, אבל התקבלתי.
עד היום, זו תזכורת לעצמי ולאחרותים שאפשר לעשות קסמים בפאוור פוינט, שלא צריך להיות מעצבי ומעצבות-על, ודווקא היצמדות לכללי עיצוב מאוד פשוטים עושה את כל ההבדל.