בחופשת החגים האחרונה ביקרתי לראשונה בדיסנילנד. זה היה סיום מתוק לטיול בר-מצווה שנדחה ונדחה בגלל הקורונה וסוף סוף יצא לפועל. כשהגענו, החיוך מייד התפשט על הפנים, וחזרנו כולנו להרגיש כמו ילדים קטנים. לא רצינו לעזוב את הפארק, ונשארנו עד 11 בלילה. אחרי שחוויתי על בשרי את החוויה המיוחדת הזאת, ניסיתי להבין- מה כ"כ מיוחד בדיסנילנד? ואיך אנחנו יכולים לייצר חוויה דומה בתהליכי למידה?
it's a small world after all
בכניסה לדיסנילנד יש שלט קטן: "כאן אתם עוזבים את היום ונכנסים לעולם של אתמול, של מחר ושל פנטזיה". כשמבלים בדיסנילנד, באמת מרגישים בעולם אחר. זה קורה ע"י תשומת לב לכל פרט קטן- החל מהמבנים והטירות הייחודיות לדיסני, דרך בובות הענק והתלבושות של כל עובדי הפארק, המוסיקה (מסרטי דיסני כמובן), הריחות המתוקים מחנויות המזון, ועד למחיצות המצוירות שמסתירות את כל מה שמחוץ לפארק בצורה מושלמת. הכל משתלב יחד בחוויה חושית מושלמת כדי ליצור עולם של אגדות ולשכוח לרגע מהעולם שבחוץ.
איך ניישם בתהליכי למידה?
ננסה לייצר "מיקרו-קוסמוס" ע"י תשומת לב לכל המרכיבים בתוכנית הלמידה: שם הקורס/סדנה/תוכנית, הזימון למשתתפים, עיצוב הכיתה, עיצוב המצגת, המוסיקה, הכיבוד, חומרי ההדרכה, תעודות הסיום, שאלון המשוב וכו'. ננסה שכל אלו ידברו באותה שפה. מיתוג נכון של תהליך הלמידה ושל מחלקת הלמידה יעזור לנו לוודא שנעביר את המסרים הרצויים בצורה מדויקת ועקבית.
הפרדה בין "לפני הקלעים" ל"מאחורי הקלעים"
יש סיפור על ילד שנקלע בטעות למאחורי הקלעים בדיסנילנד, וראה את אחד מעובדי החברה מעשן סיגריה כשהוא בדמות מיקי מאוס. ההורים תבעו את חברת דיסני וזכו במיליון דולר.
דיסני ידועה בהפרדה המוחלטת שהיא מקפידה עליה (רוב הזמן…) בין קדמת הבמה למאחורי הקלעים. בקדמת הבמה, כל העובדים שמחים, אדיבים, מנקים אחרי כל פיסת אשפה (באמת מאוד נקי שם), ונכונים לעזור למבקרים בכל בעיה. זה אחד הדברים המשמעותיים שתורמים לחוויית לקוח שלמה כל כך.
איך ניישם בתהליכי למידה?
בעיקר על ידי מודעות. למשל, בהעברת הדרכה מרחוק, אני תמיד דואגת שהסביבה שלי (שאותה הקהל רואה) מסודרת – ובלי כביסה לקיפול/ כלבים/ ילדים ברקע… כשאני מעבירה הדרכה פרונטלית, אני מביאה התלהבות וחיוך, גם אם מישהו חתך אותי בכביש שנייה לפני שהגעתי או נשפך עליי קפה שנייה לפני ההדרכה (סיפור אמיתי). זה לא תמיד פשוט, אבל אני עושה את זה כי זה מייצר אצלי חוויה טובה יותר, ואין ספק שמשפיע גם על האווירה בכיתה.
תשומת לב לכל שלב ב"מסע הלומד", כולל רגעי ה"ביניים"
בכל מתקן בדיסנילנד צריך להמתין בתור, ובמתקנים פופולאריים במיוחד ההמתנה יכולה להגיע גם לשעה ואפילו יותר. לא נעים. מה עשו החבר'ה החכמים בסידני? הפכו את זמן ההמתנה לחוויה בפני עצמה, לחלק מהמתקן! לאורך כל התור נבנתה תפאורה והוקרנו על גבי מסכים קטעי וידאו רלוונטיים לנושא המתקן. כל מי שהמתין בתור התפעל מה"הפתעות" בדרך (למשל- רובוטים מדברים במתקן של "מלחמת הכוכבים"), וצפה בקטעי וידאו שלא סתם "העבירו את הזמן בכיף" אלא סיפרו את סיפור המסגרת לפני העלייה למתקן ("אתם חלק מקבוצת המחתרת, המשימה שלכם היא…").
איך ניישם בתהליכי למידה?
נמפה את "מסע הלומד"- כל אותם ממשקים שיש ללומד עם איתנו או עם השירות שלנו (בדיוק כמו שממפים "מסע לקוח"- חגית אילון כתבה על זה פוסט שעושה סדר).
אם מדובר בתוכנית למידה מסוימת, נמפה את כל האינטראקציות שיש ללומד עם תוכנית הלמידה לפני, במהלך ואחרי תהליך הלמידה: הרישום לתוכנית, ההגעה למקום הלימוד, הלמידה עצמה, שאלון המשוב שאחרי וכו'.
בנוסף, נבדוק אילו רגעים "מתים" או פחות נעימים יש ב"מסע הלומד" הזה, ונחשוב איך אפשר להפוך אותם לנעימים, ויותר מזה- לרלוונטיים. למשל, בסדנאות הזום שאני מעבירה, אני אוהבת להשמיע בזמן ההתכנסות בהתחלת הסדנה מוסיקה רלוונטית לנושא ההדרכה, ואז לשאול שאלת פתיחה שקשורה אליה ושעוזרת לי להעביר מסר חשוב. ככה כל מי שמצטרף מרגיש שבעצם ההדרכה כבר התחילה.
חוויית למידה היא חלק חשוב בתהליך למידה טוב ואפקטיבי. אבל שימו לב, לא מדובר ב"קישוטים" או "פירוטכניקות" שנוסיף רק כי זה יפה ו"מגניב". אלא במרכיבים מדויקים ורלוונטיים לתהליך הלמידה, שכולם יחד עוזרים לייצר תהליך למידה שלם, נעים ומשמעותי יותר.
אז איך תיצרו ללומדים "חווית דיסני" בהדרכה הבאה שלכם?
